אלעד אמסלם (1991), צייר, חוף הכרמל.
בוגר המחלקה לאמנות רב תחומית, שנקר.
אני מצייר, בכל ציור יש דמות אחת לפחות, היא ההתחלה של הציור, סביבה ודרכה נבנה וקורה הציור. בין הדמות לציור עצמו, לפעולות הציור, נוצר מתח של הסתרה ואחדות, עם אלמנטים מהטבע ואלמנטים מעולם הטקסיות והמסורת. אני משתמש בסימון קעקועים על גוף הדמות ועל הציור עצמו בעצם כחיבור של הדמות לצבע ולציור כחומר—סימונים שממקמים את הגוף בתוך המשטח ומחברים בינו לבין שכבות הצבע, הכתם והמחיקה. יש בציורים שלי אנרגיה טקסית, כמו מממד אחר—מן תחנת ביניים בין הגשמי לרוחני, בין קודש לחול. הדמות אינה דיוקן פרטי אלא צורה פתוחה שמאפשרת לצופה להשלים את החסר: עקבות תנועה, אור וצל, איזורים שנשארים לא מוכרעים לצד מקומות מדויקים. כך הציור פועל לא כתיעוד אלא כמקום פעיל שבו הגוף, הטבע והטקס נפגשים—ומתוכו הדמות ממשיכה להוביל את ההתרחשות.